כיצד עובדת המערכת המוניטארית ומדוע זה מפחיד אנשים רבים?

על פי דעה כללית הרווחת בקרב אחוז בלתי מבוטל מהאוכלוסייה, הן בישראל והן בעולם כולו, המערכת המוניטרית – המערכת המטפלת בכסף וכוללת בנקים פרטיים ומרכזיים ומשפיעה כמובן על כולנו, היא מערכת חשודה ובעייתית ממנה יש להיזהר. אנשים רבים עושים כמיטב יכולתם על מנת שלא לבוא ביותר מדי מגע עם עולם הכספים, ובכללו גם שוק ההון ותחום המניות, ניירות הערך וכו', מפני שהם מאמינים שמערכת הכספים היא סוג של תרמית או קונספירציה חובקת עולם ממנה יש להיזהר ולהתרחק בכל מחיר. רובם אמנם מחזיקים את כספם בחשבון בנק, אך מטעמי נוחות בלבד – לא תמצא אותם באים באינטראקציה עם מוסדות פיננסים יותר מאשר המינימום הנדרש ובטח שלא משקיעים בתיק מניות סולידי או ספקולטיבי. מה בדיוק באופן פעולתה של מערכת הכספים הבינלאומית גורם לחשדות אלו ועד כמה הם מבוססים ?

יצירת כסף יש מאין

אחת הסיבות העיקריות לכך שהמערכת המוניטארית מפחידה אנשים רבים היא אופן הפעולה הבסיסי ביותר שלה, זה שעומד ביסוד כל פעולה בנקאית הכרוכה בהענקת אשראי. כאשר מתארים בצורה מאוד פשטנית את האופן בו פועל בנק, מגלים כי הלוואת כספים ונתינת אשראי (פעולות המהוות בסיס לכל הכלכלה העולמית במאות השנים האחרונות) הן למעשה פעולות אשר יוצרות כסף יש מאין.
הדוגמה המפורסמת והבסיסית ביותר היא זו – אני ניגש לבנק ומפקיד בו עשרה שקלים. הבנק שומר בכספת שלו שקל אחד (נניח כי יחס הרזרבה הוא עשרה אחוזים) ואת תשעת השקלים הנותרים מלווה למישהו אחר – יוסי. הוא, בתורו, יכול לקחת את תשעת השקלים הללו ולהפקידם גם כן בבנק. עכשיו קיימים בעולם תשעה עשר שקלים – עשרת השקלים שלי ותשעת השקלים של יוסי. איך זה קרה? לא עשינו שום פעולה יצרנית ובכל זאת כמות הכסף גדלה, ממש "יש מאין". אין כאן שום טריק ולמרות שמדובר בהצגה בסיסית ופשטנית אשר אינה לוקחת בחשבון עובדות נוספות כמו השימוש שיוסי עשה בכסף שלווה מהבנק או בעובדה כי הוא מחויב בסופו של דבר להחזיר את אותו כסף שהלווה – זהו תיאור נאמן של האופן בו פועלת המערכת המוניטרית.
מה שלמעשה קורה כאן הוא יצירת אשראי – הבנק "סומך" על יוסי שיחזיר את הכסף שהוא לווה ולכן הוא מעניק לו כסף שבעצם שייך לי. הסכום הכולל של הכסף גדל ובמקביל לו הכלכלה מתרחבת. כמובן שבמציאות הכסף החדש ש"נוצר" ישמש לפעילות יצרנית מסוימת (למשל – הקמת עסק) או לפעילות מסוג אחר אשר תניב רווחים ותרחיב את הכלכלה (דוגמת רכישת נכס מניב, השקעה אשר תניב תשואה וכו'). האמון של הבנקים, ושל שאר הגורמים הפועלים במשק, בהמשך צמיחת הכלכלה גם בעתיד הקרוב והרחוק יותר היא שמאפשרת ליצירת אשראי והיווצרות כסף נוסף, ופעולות אלו מביאות לצמיחה כלכלית בפועל. מדובר בסוג של מעגל קסמים אשר פועל בעולם בצורה יוצאת דופן כבר מאות שנים.
קל להבין מדוע תיאור זה של המערכת בו כסף נוצר יש מאין עלול לאיים על אנשים רבים אשר אינם בקיאים בעולם הכלכלה – הם מקבלים את הרושם כי הכלכלה כולה בנויה על סוג של בלוף אשר עלול להתפוצץ יום אחד ולפגוע בכולנו. משברים כלכליים אשר נגרמים פעמים רבות על ידי קריסתה של בועה זו או אחרת (דוגמת משבר הסאב פריים של 2008) רק מחזקים את התפיסות הללו.

רמת מורכבות גבוהה שמקשה להאמין כי העסק יציב ואינו מסוכן

אותו עיקרון העומד בבסיס יצירת האשראי והכסף, בצירוף עם רמת המורכבות העצומה של הכלכלה העולמית ושוק ההון – אלו מצטרפים יחד על מנת לאיים על אנשים רבים הנרתעים מן המערכת המוניטארית וחוששים מלהשקיע בשוק ההון. חששות אלו מובנים, במיוחד כאשר לא מבינים לעומק את המערכת וניזונים בעיקר מסרטוני קונספירציה באינטרנט ובעלי אינטרסים המעוניינים להפחיד את הציבור הרחב מתוך אינטרס זה או אחר.
בפועל, כמובן שתפיסה זו אינה מוצדקת. למרות משברים כלכליים בסדרי גודל שונים מדי כמה שנים ניתן בהחלט לומר כי המערכת המוניטארית המודרנית עובדת בצורה מופלאה. למעשה, היא הבסיס שאפשר את צמיחת הכלכלה המודרנית, מה שהביא להתפתחות איכות החיים הכללית בעולם באופן דראסטי לעומת העבר. רמת המורכות של המערכת והעובדה כי בבסיסה עומד תהליך בו נוצר כסף "יש מאין" (זה רק מה שקורה ברמה השטחית והטכנית. בפועל, יצירה של כסף ועושר חדש מלווה באופן שיטתי בעלייה מקבילה בתוצר) הם גורמים מבלבלים ומאיימים, במיוחד עבור מי שאינו טורח לנסות ולהבין את עולם הכלכלה מעט יותר לעומק. לימודים בשוק ההון, יהוו בהחלט בסיס טוב להבנת הדברים.